כאחד שהלך את השביל מקיבוץ דן עד אילת, אני מרשה לעצמי להגיד כמה מילים על השביל הזה, כמובן שמאחר שעשיתי אותו בגיל מבוגר יחסית, נקודת המבט שלי היא יותר עבור ציבור המבוגרים שהולכים בשביל הזה. דבר ראשון שצריך להכיר בשביל, זה את הסימון המיוחד שלו כתום כחול ולבן, כתום קדימה זה בדרך לדרום, לבן מקדימה הכיוון צפונה משך ההליכה בשביל הוא בהתאם לתוכנית ההליכה שמתאימה לכל אחד בנפרד, בנוסף לזה הכניסה לשביל היא בהתאם ליכולת שלנו, זה לא מתאים לכל אחד, המומחיות שלי היא כמובן מוגבלת, אבל כמה מילים. השביל הולך חכם מאוד, לא קל אבל חכם, כך שאם הולכים בכיוון שלו, פוגשים דברים מאוד מעניינים בדרך, למשל כשהולכים על רכס רמים לכיוון מצודת כוח, לפני המצודה השביל נכנס למצוקי קדש ומטפס חזרה למצודה, הכניסה למצודת כוח עוברת בחורשת הנופלים של הפלמ"ח ובהמשך עוברת ליד הכניסה למוזיאון הרעות וליד קבר האחים במקום, אפשר להבין ממה שכתבתי, איזה משמעות יש לחמישה קילומטר בשביל כשהולכים אותם בצורה מסודרת. דבר נוסף שיש לאורך השביל זה הליכה במרחב של מקום אחד שמלווה אותנו בצורה משמעותית, כמו למשל ההליכה ליד מכתש רמון, שמתחילה בדופן הצפונית של המכתש בכיוון מצפה רמון, בתוך המכתש ולאחר מכן ההליכה על הדופן הדרומי שלו. במקרה הזה מצפון לדרום, אבל גם בכיוון השני זה משמעותי באותה המידה. ההליכה בשביל הזה היא הליכה פיזית קשה בחלק מהמקומות. הקושי הראשון הם הבולדרים, סלעים גדולים שיוצרים מדרגות גדולות, הקושי השני הוא ירידות תלולות מאוד, שלפעמים מחייבות שימוש ביתדות וסולמות, קושי נוסף נמצא בדרך ההפוכה בטיפוסים תלולים ובטיפוסים שמחייבים שימוש ביתדות ובסולמות. אני לא רוצה להוסיף על מה שכתבתי, כי יש מומחים גדולים ממני בנושא. אני צילמתי לאורך השביל, ואני משתף בכמה תמונות מהשביל המדהים הזה